שלום חברים,מביאה לכם עוד 3 סרטי דוקו ייחודיים,זמינים לצפייה ומעוררי מחשבה.
The House Is Black
״סרטה היחיד כבמאית של המשוררת האיראנית פרוע פרח'זאד, שנשלחה בידי הממסד לתעד את החיים במושבת מצורעים. כוונת הממשל היתה אולי שתוציא תחת ידיה מסמך תעמולתי, אבל כיאה לרקע של היוצרת, התוצאה היתה קרובה יותר לשירה. בניגוד לתוצרים הקודמים שהוזכרו כאן, סרט זה לא עורר תהודה בינלאומית בזמן אמת, כשיצא ב-1962, ולקח זמן עד שיכירו בגדולתו, אך כיום הוא כבר חבר של כבוד בפנתיאון – גם בגלל ההכרה בך שהיה השראה לכל היוצרות והיוצרים העלילתיים שיהפכו את תעשיית הקולנוע האיראנית לאחת המעניינות והמוערכות בעולם משנות התשעים והלאה.״
Bob Dylan: Dont Look Back
״באמצע שנות השישים, תיעד ד.א פניבייקר מוזיקאי צעיר בשם בוב דילן, שהיה אז בתחילת שנות העשרים לחייו, במהלך מסע ההופעות שלו באנגליה. התוצאה יצאה ב-1967 והיתה אחד מן הדוקו המוזיקליים הבולטים הראשונים, שהכיר לתת-ז'אנר הזה ולעולם התעודה בכלל את גישת ה"זבוב על הקיר". נוסף לכך, כבר אז הוא היטיב להציג את תרבות הטירוף סביב סלבז תרבותיים, שכמובן תלך ותתפתח עם השנים, ואולי חשוב מכל: מדובר בתיעוד שלא יסולא בפז של אחד המוזיקאים הגדולים בהיסטוריה.״
סוכן נוסע (Salesman)
״האחים אלברט ודיוויד מייזלס הם שיאני הרשימה הזו, עם לא פחות משלוש נציגויות ליצירתם. בתחילת דרכם, היו השניים מן הבולטים בגישת "הקולנוע הישיר" – זו שבהמשך לנעשה ב"כרוניקה של קיץ", ביקשו או יש לומר התיימרו להציג את המציאות בצורה הישירה ביותר האפשרית, עם מינימום של מניפולציות מצד התסריט, המצלמה, העריכה וכיוצא בזה."סוכן נוסע" מ-1969 היה סרטם הגדול הראשון. במעקבו אחר ארבעה סוכנים המנסים נואשות למכור ספרי תנ"ך מדלת לדלת, הוא הציג לא רק את "הקולנוע הישיר", אלא גם את שברו ועליבותו של החלום האמריקאי.״
שלכם לימים של העמקה ובריאות ומעשים טובים.
ריקי שחם.
