המדינה בה מתקיים משטר רפובליקה נשיאותית חד מפלגתית טוטליטרית, נמצאת באחד המקומות החמים מבחינה גאו פוליטית בימים אלו. היא גובלת באתיופיה מצד אחד ויחד עם סומליה תופסת את הצד של יבשת אפריקה בכניסה למיצרי באב אל-מנדב ונמצאת ביחסי שכנות בעיתיים מול שכנתה תימן, ארת הח'וטים. בעשרים השנים האחרונות הגיעו לישראל עשרות אלפי מבקשי עבודה ממדינה זו. חלק גורשו אך רובם מאכלסים את שכונות דרום תל אביב. עד כאן הרקע. סרט ישראלי חדש יצא עכשיו ואני ממליצה לצאת לבתי הקולנוע, כן כן, בכפוף להנחיות פיקוד העורף ולצפות בו.
אומארי, פליט אריתראי המיועד לגירוש מישראל אחרי 5 שנים כשוטף כלים, מצליח ברגע האחרון לברוח בנתב"ג ומוצא את עצמו באולם מקבלי הפנים כשלפתע אוהדי מכבי נתניה תופסים אותו ובטוחים שהוא שחקן החיזוק הניגרי שאמור לנחות באותו יום. בין לילה, אומארי הופך מפליט לכוכב גדול. הוא לא יודע לשחק כדורגל בכלל, אבל בזכות החוכמה שלו והיכולת להתחבר ולרגש, הוא יצליח לשרוד, לעזור לקבוצה ואפילו למצוא אהבה. אך כשאומארי יחזור להיות פליט האם מישהו יעמוד לצידו? והאם, לראשונה בחייו הוא יוכל להפסיק לברוח?
