השבוע ראיתי סרט מרתק! חשוב ומלא רגישות ממש מומלץ!
סרט שמשאיר אותך עם מחשבות על אנושיות, אחריות ההדדית והקרבה. עשוי בצורה ייחודית כמעט כמו דוקו.מסתבר שחלק מהשחקניות הן בעצמן דיירות של בתי מחסה.הסרט נכתב וצולם בהשראת ספרה של קלייר לאז׳ני שסיפרה את סיפורן של אותן נשים חסרות בית. סיפור על מאבק היחיד אל מול ממסד אטום ועיוור . במקרה הזה המאבק הוא בתוך הממסד, אולם את המחיר משלמות, כרגיל אותן דמויות שלא יכולות להרים קול זעקה, שעל גבן מתנהל המסחר הלא אנושי של ויכוחים תאורטיים והחלטות סטטיסטיות.
שלוש עובדות סוציאליות מנהלות בית מחסה יום לנשים חסרות בית. הן אמנם הדמויות החזקות והיציבות בסרט, אולם גם כל אחת מהן מביאה עמה גם את סיפורה האישי המכביד על ההתנהלות היום יומית. מידי בוקר נפתחים השערים אליהן מתכנסות האומללות מהרחוב למקלחת, מחסה חם ואולי גם נמנום קצר. בערב הן צריכות לעזוב ולחזור לרחוב ולחוסר הסיכוי שלהן להשתלב בחיים. את מעט העזרה והאהבה וההבנה הן מקבלות במעון אבל מחוסר תקציב הוא עומד להסגר. הפתרון העירוני הוא להעבירן למוסד אחר, מרוחק מאוד שאין סיכוי שהנשים תגענה אליו. מנהלת המעון מחליטה על דעת עצמה לעשות מעשה ולפתוח מעון חליפי שבו תוכלנה הנשים גם לחיות, גם לישון וגם לנסות לשקם את חייהן. ההתלהבות גוברת על המכשולים אולם הביורוקרטיה מתערבת, כדרכה.
שלכן- ריקי שחם.
לצפייה בטריילר>>
