מובי D

rikitarbut

אני רוצה להמליץ היום על יצירת המחול מובי D של תיאטרון המחול אבשלום פולק

יצירה שהיא בהשראת ספרו של הרמן מלוויל – מובי-דיק.

"הספר מכיל הרבה התייחסויות שאקטואליות גם היום לגבי החיבור שלנו לטבע, לאמנות, למדע ולתקשורת"  "הספר חי ונושם בתוך העבודה אבל זה לא תרגום בימתי או המחזה שלו", אומר אבשלום פולק על עבודת המחול החדשה "מובי.D"  שיצר בשיתוף עם האמנים דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט. 

"לא צריך לקרוא את מובי דיק בשביל לבוא למופע. רוב האנשים לא קראו אותו אבל כל אחד יודע שיש שם לווייתן לבן איקוני. ברגע שמנסים לקרוא אותו הולכים לאיבוד או שיש תחושה שצוללים למעמקים. הוא מכיל בתוכו הרבה התייחסויות אקטואליות לתקופה שנכתב שרלבנטיות גם להיום " 

זו יצירה שהיא חוויה רב-חושית ואסתטית המתחוללת בעולמות תת-תודעתיים של אורות וצללים, המתערבבים אלה באלה עד לכדי התמזגות של גוף, שפה, מילה, טעם, איור ומוזיקה. זהו מסע תיאטרלי-אסתטי, בלתי-נשכח ונפלא.

הרומן הקלאסי של הרמן מלוויל שיצא לאור לראשונה במאה ה־18, נחשב לרומן האמריקאי הגדול בכל הזמנים. הוא פורש את סיפורו של ישמעאל, צעיר הרפתקן שמצטרף כאיש צוות לספינה שיוצאת לצוד לווייתנים. על הסיפון הוא פוגש את קפטן אחאב, רב־החובל שנחוש ומשתוקק לצוד את הלווייתן הלבן המסוכן מובי דיק שאכל את רגלו. זהו מסע נקמה נועז, וסיפור מלא סמלים, מטאפורות ואזכורים ספרותיים, מיתולוגיים, היסטוריים, דתיים ומדעיים. 

בהתאם וברוח היצירה יצרו פולונסקי ופאוסט רצף של דימויים מרשימים ומיוחדים בשחור־לבן, בהם סופת דגים, סופת עיתונים, צבים ואפילו עין של לווייתן שממנה נוזל שמן לווייתנים ומציף את הבמה, זהו דימוי חזק שלא בכדי נבחר להופיע בכרזה של המופע. "במאה ה־19 ציד הלווייתנים היה קצת כמו תעשיית הנפט או ההייטק של היום. היו שם הרבה מאוד כסף ואמוציות. לונדון ופריז הוארו בשמן לווייתנים אז אפשר לדמיין את כמות הלווייתנים שצדו. לכן ההתייחסות שלנו היא יותר לשמן שמאחורי הלווייתן ולא ללווייתן עצמו. זו לא התייחסות לסיפור אלא למשמעויות", אומר פולונסקי. "הספר מבוסס על אירועים אמיתיים שהיו סנסציוניים באותה תקופה, והמדיה העיקרית היתה עיתונות וזה אחד העולמות שלנו", הוא מסביר את תנועת העיתונים המעופפים שאני רואה על המחשב שלו. הדימויים המאוירים יוקרנו על שלושת הקירות שעוטפים את הבמה ואת הרקדנים. "הדימויים יופיעו על הקיר ובמקביל הרקדנים ייצרו אותם על הבמה. יש קשר אינטואיטיבי ביניהם. יצרנו שילוב בין שפת הירוגליפים מצרית לעולם הימי". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Next Post

<strong>אנה קרנינה, בתיאטרון גשר</strong>

יצירת המופת של לב טולסטוי – שראתה אור ב-1877 והפכה לאחת הקלאסיקות הגדולות של כל הזמנים. זוכה להפקה משותפת עם תיאטרון Les Gemeaux, Sceaux, France . ולאפרת בן צור בתפקיד אנה קרנינה. "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". לאנה קרנינה יש בעל מוערך, […]